שדות הקרינה 15 :
התמורה מישיות נפילה לאדם.
היווצרות האיברים, עבור הגוף החומרי של ישויות הנפילה היה עוד בשלב ראשוני (עוברי) כלומר, דרגת הדחיסות לא התקדמה עדיין כך גילגול בתוך גוף אנושי לא היה אפשרי. ישויות הנפילה לא יכלו עדיין לצמצם את גופם האתרי עד כדי כך שחוק הקרינה הנצחי, יוכל לייצר, מהעטיפות הדחוסות של הנשמה – גוף חומרי – האדם. פאזה אחרונה זו של התמורה מישות רוחנית דחוסה בדרגה גבוהה לאדם, נמשכה מיליוני-שנה; מהתחלת הנפילה, עברו מיליארדי-שנים.
ישות נפילה יכלה במשך ההיווצרות וההתגלמות של עולמות הנפילה, ושל גופה האתרי ההולך והופך דחוס, להשאר במשך אלפים רבים של שנים על פלטנת נפילה. בזמן זה, שדות הקרינה העניקו לישויות הנפילה אנרגיות חיים נוספת. כלומר, ילדי הנפילה אשר נעשו דחוסים יותר ויותר יכלו לטעון בהתמדה את גופם החומרי למחצה, האנרגייה חדשה, באמצעות הקרינה הבוקעת באינטנסביות עצומה משדות הקרינה.
בתקופה הראשונה של הנפילה, כשהיה עדיין ביכולתם של ישויות הנפילה, באמצעות כוח מחשבה בלבד, לבקר ללא הגבלה בעולמות בעלי קרינה נעלה יותר, הם יכלו שם, לטעון את גופם האתרי – כמו סוללה בעזרת זרם חשמלי – בכוחות רוחניים בעלי רטט גבוה. דרך אספקת אנרגייה זו, אשר עולמות נפילה נעלים יותר סיפקו לישויות שנפלו יותר נמוך, יכלו אלה להמשיך את פעילותם הנוגדת לחוק.
דרך המשך החשיבה והפעילות הנוגדים את החוק, הלכה והתגברה הדחיסות של המבנה הרוחני האטומי של ישויות הנפילה. התמורה המשיכה והתקדמה. הופיע גוף דמוי אדם, שגרם להגבלה רוחנית נוספת. מכיוון שמיבנה האדמה, בהתאם לרמת הדחיסות שלו, גם הלך ונעשה דחוס עוד יותר, הישויות דמויות האדם, נאלצו להסתפק באנרגיות שיצאו משדות הקרינה.
הם בנו לעצמם את רשת האנרגיה, עד אשר גם הם לא יכלו עוד, לטעון באנרגיית חיים, את הגוף של ישויות הנפילה בעל רטט ההולך והופך נמוך יותר ויותר. החוק של האדון אומר: דומה מושך דומה. בתהליך המטמורפוזה המתקדמת, התמעט הרטט של הישויות המורדות, כך שלא היה באפשרותן עוד לטעון את גופן על ידי בסיסי אנרגיה אלו. עבורם נכנס החוק הבא של האדון לתוקפו: התפלל ועבוד. בעבודת כפיך ובזיעת אפיך תרוויח את לחמך !
קיראו המשך בשדות הקרינה 16