החרטה הראשונה עולה בשטנה:
הרוח האלוהית גילתה לשטנה בעזרת הכרה רוחנית, שהאשמה של כל אותם אלה שהיא גרמה להם לנפילה ואשר הלכו בעקבותיה – מהווה חלק מאשמתה הרוחנית. היא נושאת באחריות עבור כל אותן ישויות עד אשר ישות הנפילה האחרונה הפכה שוב לטהורה באופן מוחלט והינה שוב בצלמו ובדמותו של הבורא.
רק כאשר כל – כך היא היכירה הודועות להתרחבות מודעותה – ישובו חזרה ויאכלסו השמיים הטהורים, היא תחזור לשבת לשמאלו של האב הניצחי.
שטנה לא יכלה להישאר לממלכת הרוח הניצחית הטהורה. אט אט רוח-הכל לקחה חזרה את האור המגן והנושא והעוטף. היא הבינה מהר מאוד, שהפלנטות הטהורות של האור אינן נושאות אותה עוד, ודחו אותה בעדינות, היא גלשה אט אטממישור שמיימי אחד למישנהו, בכדי אז דרך המישורים השטניים, למעמקים עד לפלנטת הבית שלה – אדמה.
במהלך גלישתה האיטית מטה היא ביקשה עם רגש עמוק של חרטה – גם מהאחים והאחיות הטהורים שבשמיים וגם מהישויות הדחוסות למחצה החיות במישורים השטניים – סליחה ושיתמכו בה. הכל מישור היא ביקשה סליחה ועזרה ובזמן זה בהתאם לחוק הניצחי של הבורא היא שקעה ממישור למישור.
בהכרה המקיפה כל, ובייאושה הגדול היא קראה גם לעזרתו של הבן הראשון של האל. היא התחננה גם בםני נסיכי השמיים, בפני שומרי החוק – הכרובים לתמיכה ועזרה.
כשהיא צללה שוב למישורים שטניים נמוכים יותר, נסגרה מודעתה אט אט אשר ניפתחה על ידי אב אל.
מה שנישאר בתוכה הוא רק זיכרון שהיה עבורה כמו חלום מחייה. האחים והאחיות הקוסמיים החומריים למחצה החיים בעולמות נפילה גבוהים יותר, הראו כלפיה הבנה, אולם לעזור לה יכלו ורצו רק מעטים. עד כמה שהיא היתה יכולה להיזכר, היא שיתפה אותם במה שחוותה הודות לחמלתו של אב-אל, אך ישויות הנפילה נשארו מרירים, והיו כנגדה.
לבסוף גלשה וחזרה שטנה לחלק של הפלנטה שלה- לאדמה, ושוב הופיעה באופן ניראה על גיבעת ההיתגלות שלה.
נאמניה קיבלו אותה בספקנות רבה, ותוך כדי האשמות רבות.
הכרתה הנירחבת אותה חוותה בזכות חמלתו של האב השמיימי, הלכה ודהתה במישורים הנפילה הנמוכים. הזיכרון שנישאר בה היה הזעקה מתוך ליבה – אשר בקעה ממנה לפני שהיא רוממה מגיבעת ההיתגלויות שלה: " אבא אתה אדוני ואלוהי – מה רצונך ממני" ?
עכשיו כשהם כינו אותה – שטן, שד או נסיך השאול, היא נסוגה יותר ויותר.
היה לה קשה לשמור על שילטונה, בכדי לשלוט כמו בעבר. גם היא הושפעה מהדחיסות ההולכת וגוברת. התהליך לו היא גרמה היה עתה בלתי ניתן לעצירה. הוא לקח את מסלולו.
ראה המשך שדות הקרינה 24 ….