בני האדם הראשונים חיו במערות ומאוחר יותר בבקתות שבנו במו ידיהם. ככל שנעשו יותר "תרבותיים" וצימצמו את האופק שלהם, כך גם הלך ופחת כוח הקרינה של נשמתם. עם מעשים אלו הנוגדים את החוק האלוהי וההולכים ומתגברים, נמוג הידע על מקורם האלוהי לחלוטין. עקב תהליך ההתנוונות של חמשת חושי הנשמה, הרכושנות והשאיפה לשיגשוג, נשכח גם הידע […]
זריעה וקציר. כפי שכבר היתגלה, מערכת השמש התהוותה דרך אופן החשיבה הנמוך והמעשים הנמוכים של ישויות הנפילה. אולם בהשאלה, האל ברא את המערכת – האתר הנצחי. מהאתר האלוהי נבע הכל, גם העולמות החומריים למחצה והחומריים לחלוטין, שקיומם מתבסס, אך ורק על מעשים הנוגדים את החוק האלוהי- מעשיהם של ישויות הנפילה. לפני שהאנושות הגיעה לדרגת הדחיסות
התפתחות האדם גורמת לשינויים מתמשכים במערכת השמש. השינוע המתמיד של והקיבוץ של חמשת מיני האטומים הרוחניים בתוך חלקיקי הנשמה, גרם לאילוץ להזדקק למזון, וזרז את ההתמכרות ולתענוגות ולחושניות, כך שבני האדם נאלצו לדאוג למחייתם. האנשים הראשונים עיבדו את האדמה באופן פרימיטיבי. הם התכווננו לעבר הפלנטות המזינות האנרגיה. בכך, הם הגבילו עצמם יותר ויותר כך שהם
החוק האלוהי הינו שידור וקליטה מתמידים של כוח הרוח. במהלך קיצבי ותואם לחוק של איונים (עידנים), מנשים הרוח האלוהי, את כל השמשות והעולמות, וגם את כל הישויות הנשמות והאנשים. בנשמה עמוסה השתנו חמשת סוגי האטומים ובכך מיבנה הנשמה. בהתאם למעמסת הנשמה, מתרחשת נשימת הרוח, במיקצב מקוצר באופן משמעותי. זה מביא לכך, שהנשמה, לאחר זמן מה
הופעת הצורך בשינה. עקב הנסיגה של האור הראשוני, השתנה מיבנה האדמה. ממלכת החי והצומח, קיבלו צורות חדשות לגמרי. על גופם של ישויות הנפילה סממנים אנושיים נוספים. כשהכוח הראשוני נסוג בתוכם של ישויות הנפילה, הצטמצמו בו בזמן, כפי שכבר נתגלה, גופם האתרי, והמיבנה האנושי סביבם התעצב יותר ויותר עד לגוף חומרי מלא. עד לשלב התפתחות זה,
הישויות הראשונות החומריות לחלוטין דמויי אדם. במהלך הדחיסות ההולכת ומתגברת, ניבנו מסביב לגופם החומרי לגמרי ודמויי האדם של ישויות הנפילה, 7 מעטים. שבע מעטים אלו, היו והינם זהים לשבע מישורי הנפילה. כתוצאה מההפיכה המיתקדמת של ישויות אלה לאדם, הלך והתכווץ יותר ויותר המבנה האתרי השמיימי הטהור שלהם – הגוף האתרי. אט אט, הפכו שיבעת המעטים
החרטה הראשונה עולה בשטנה: הרוח האלוהית גילתה לשטנה בעזרת הכרה רוחנית, שהאשמה של כל אותם אלה שהיא גרמה להם לנפילה ואשר הלכו בעקבותיה – מהווה חלק מאשמתה הרוחנית. היא נושאת באחריות עבור כל אותן ישויות עד אשר ישות הנפילה האחרונה הפכה שוב לטהורה באופן מוחלט והינה שוב בצלמו ובדמותו של הבורא. רק כאשר כל