הישויות הראשונות החומריות לחלוטין דמויי אדם.
במהלך הדחיסות ההולכת ומתגברת, ניבנו מסביב לגופם החומרי לגמרי ודמויי האדם של ישויות הנפילה, 7 מעטים. שבע מעטים אלו, היו והינם זהים לשבע מישורי הנפילה.
כתוצאה מההפיכה המיתקדמת של ישויות אלה לאדם, הלך והתכווץ יותר ויותר המבנה האתרי השמיימי הטהור שלהם – הגוף האתרי.
אט אט, הפכו שיבעת המעטים לשיבעת מרכזי המודעות שהם הינם הבסיס של הגוף החומרי הגס.
דרך שיבעת מרכזי מודעות אלה, שהם מהווים את השלד הרוחני של האדם, התפתחו עד לשלמות אברי הגוף הפיזי.
כשהלב, מחזור הדם, ואברי מערכת העיכול כבר התפתחו במידה רבה, לא היו יכולים הישויות דמויות האדם עוד, להזין את עצמם בכוחות האתריים. מזונם הראשון היה מורכב מעשב ועלים. בהמשך תהליך התהוות של האדם, הם השביעו את רעבונם גם מקליפות של עצים.
חלל וזמן תלויים בהצרת המודעות האנושית :
גם בשמש וגם בשאר הפלנטות המזינות את האדמה האור הראשוני הלך ונסוג. זה הביא לכך, שגם הדחיסות של מערכת השמש וגם של ישויות הנפילה גברה. כך לא היה לשמש עוד את הכוח לקרון דרך הכוכבים הסובבים אותה ולחדור ולהאיר דרכם. עקב הרוטאציה של הפלנטות, , והחלפת הצדדים החוזרת ונשנית מהשמש, נוצרו בהמשך התהליך יום וליל.
עקב ההגבלה של חמשת החושים החיצוניים של האדם, ההולכים ונבנים, שהשפיעה על התדר של האדמה, אשר הקרינה זאת בחזרה, נוצרו לפי חוקים נצחיים, שכבות אטמוספירה. עקב הדחיסות המתקדמת של האטמוספירה, וההבלה הנוספת של החשיבה ויכולת התפיסה האנושית, נוצרו בחומר זמן וחלל.
כל עוד מתקיימים עבור האדם, החוקים הכימיים-פיזיקאלים, שנוצרו בעקבות פעילות הנוגדת את החוקים הרוחניים הנצחיים, לא יעלמו גם חלל וזמן.
ובדיוק להיפך, הגבלות נוספות, ייגרמו להצרה נוספת ושו לשינויים בתוך האיזורים הדחוסים ביותר. רק כאשר האדם יוכל לחשוב מעבר להגבלות הכימיות –פיזיקאליות, ייזכר במוצאו הרוחני, ויכיר את החוקים הנצחיים הבלתי מופרכים,של החיים ויישמם, יימוגו עבורו חלל זמן ולילה, מכיוון שהישות הרוחנית השוכנת באדם התעוררה, שבה והתעוררה אל המקור של קיומה הנצחי ובכך, שבה לאחדות – אל מודעותה המוחלטת והבלתי מוגבלת.