שדות הקרינה 7 :
וכך משכו אליהם מישורי הנפילה עם כל נשיפה של הרוח הראשונית – אשר מנשימה ברוחה את כל המישורים השמימיים, בכל נשיפה מישור אחר- כוח חיים רוחני מהאור הראשוני.
רוח- הכל העניק להם מרצונו, חלק מהאנרגייה האתרית בעלת פוטנציאל גבוהה. הרוח האלוהית הקוסמית, האינטלגנציה הניצחית היודעת כל, ידעה, שפעם כל ילדיה ימצאו דרך חזרה. מסיבה זו, היא העניקה להם, למרות מעשיהם הנוגדים את החוק, חלק מכוח האהבה.
כשהרוח השמיימית שואפת, באות כל הצורות הרוחניות של הבריאה למנוחה. גם בשלב זה של המחזוריות, מלאך הנפילה, שטנה, השתמשה בידע האלוהי שלה בכל הזדמנות, בכדי לגנוב אנרגייה. לוציפר, שינתה ושינעה באופן מתמשך, את סוגי האטומים של רסיסי החלקים של הפלנטות, כך שאלו משכו אליהם מהכוח הראשוני אנרגיות רוחניות מוקדם יותר מאשר היה אמור לקרות על פי חוק המיקצב הניצחי. בגלל ההאצה של תהליכים אלו נוצרו, שמשות ועולמות נפילה נוספים עו יותר מהר מאשר קצב המחזוריות האלוהית.
המלאכית העליונה שבגדה באב אל, פעלה באופן ממולח, וכיוונה את תשומת ליבה במיוחד על אותם הרסיסים של השמשות הרוחניות, בהן היא שנעה ושינתה באופן מוגבר יותר את סוגי האטומים הרוחניים. על כן הולידו רסיסים אלו אשר הפכו כעת דחוסים יותר, עוד ועוד עולמות חדשים, בהתאם לאנרגיה האלוהית שעכשיו הם קיבלו באופן מוגבר. לכשנוצרה מערכת שמש חומרית למחצה חדשה, והיגיעה לבשלות, מייד איכלסו אותה ישויות הנפילה שגופן האתרי הלך וניהיה דחוס יותר ויותר.
עקב פעילותם הבלתי פוסקת ביצירה של עולמות ושמשות חדשים, לא שמו לב הישוית הרוחניות הבוגדות באב, שגם רמת הדחיסות של גופם האתרי הלכה וגברה באפון מתמיד, וכך התרחקו יותר ויותר מהרוח האלוהית, ומעקרונות החוק הנצחיים שלה.
האל- האדון איפשר כפי שנאמר לילדיו להמשיך בדרכם. לכשהדחיסות של גופה האתרי של לוציפר הלכה וגברה, לא היה ביכולתה עוד, לשנות את סוגי האטומים הרוחניים בחומר הראשוני של אותם רסיסי השמשות והעולמות שניקרעו מהשמיים. היכולת הרוחנית שלה ושל חסידיה, הלכה והתמעטה בהתאם למעשיהם הנוגדים את החוק. בסופו של דבר, לוציפר והפמליה שלה, נאלצו להכיר, שהאפשרות לגנוב אנרגיה הלכה והצטמצמה, זאת עקב מעשי ההפקר הנוגדים את החוק שלהם.
בהתאם לכוחות התחושה שלהם התאפשר להם עוד לבקר – עד לדרגת דחיסות מסויימת של גופם הרוחי – את כל מערכות השמש החלקיות שהן יצרו עד לחומת האור. היה עדיין באפשרותן, לנוע בכל פלנטות הנפילה. על כן, הן לא היו מוגבלות לנוע בטריטוריה אותה הן יצרו, ואשר אושרה על ידי אב-אל, החוק.
אולם לבסוף – בגלל ההחשכה המתמדת והמתגברת של הגוף האתרי שלהן – לא היה ביכולתן לבקר עוד באזורי הטריטוריה שלהן הסמוכים לחומת האור. בגלל הדחיסות, לא היה ביכולתן עוד, להפעיל בעוצמה כמו פעם, את כוחות העילוי של המיבנה הרוחני שלהן, אשר היה למשוך אותן לעולמות בעלי הרטט הגבוה. אותן הישויות אשר חיו עוד בעולמות נפילה גבוהים יותר עקב אופן חשיבתן הטהור יותר, היכירו בהגבלה של האחים והאחיות שלהן, אשר להן היה כבר גוף בעל רטט נמוך יותר. לכן, השתדלו רבים מאלה, אשר חיו במישורים בעלי תדר גבוה יותר, לא להמשיך עוד בתהליך של הדחיסה. הן צייתו לחוק השמיימי במידה כזו שאיפשרה להן להישאר על הפלנטות שלהן. בגלל כוח השיכנוע של שטנה, הלכו אחריה בכל זאת, חלק מישויות הנפילה שגופן היה עדיין בעל רטט גבוה. אחרים, אשר הכירו בצימצום שלהן כאזהרה מהרוח האלוהית, התחרטו על כך שפנו עורף לחוקים האלוהיים, ושבו צעד אחר צעד, דרך היטהרות הולכת וגוברת והתכווננות של גופן האתרי, דרך עולמות הנפילה בעלי רטט נעלה יותר לעבר ממלכת האור. מיד לכשגופן האתרי שטוהר לחלוטין חצה את חומת האור הוא השתנה, הודות לכוח המאזן של רוח הקוסמית האלוהית, רוח הכל.
קרא המשך שדות הקרינה 8