שדות הקרינה 9 :
כששטנה, לוציפר, הישיגה את ההפרדה הלא ישירה מהאל, אדוננו, היא הכינה עצמה, ואת פמלייתה, לנפילה עמוקה. לוציפר, שכינתא עצמה נושאת האור, בחרה בחומר הראשוני הדחוס ביותר שהיה קיים – כוכב הלכת אדמה, בכדי להפוך אותו לבסיס, תוך התעלמות מדרגת הסמיכות שלו. רק היא, שטנה, ידעה שחומר ראשוני דחוס זה, כוכב הלכת אדמה, וכל מערכת השמש שלו, הנע במסלולו, הינו חלק שניתק ממערכת השמש הרוחנית, מהמולדת השמיימית, אותו היא קיבלה כשי מאב-אל, כמלאך הניקבי היפה מכולם. על כן היא הקדישה , עוד מתחילת הנפילת, תשומת לב מיוחדת, למערכת השמש ולאדמה אשר התגשמו כעת. דרך שינוי מוגבר של המבנה האטומי הרוחני, היא הפכה את המערכת הזו לאיזור הדחוס ביותר בין עולמות הנפילה. מהחומר הבסיסי הרוחני של השמש נוצרה, כלומר התגבשה מערכת שמש חומרית למחצה, עם הכוכבים שלה.
מכיוון שסביב האדמה נוצרה שיכבת אטמוספירה דקה, ופעם ראשונה התהוותה לחות והתהוו מים אשר הצטברו במאגרים , האמינה לוציפר, שהחומר הראשוני דחוס כבר באופן כל כך חזק, האדמה אותה היא בחרה להיות הכוכב שלה, שהחומר הראשוני נרגע.
בגלל שינויים אלו, הופיעו בפעם הראשונה צמחים דחוסים עדינים, וגם גופים חלשים דמויי חיות, אשר נעו במים, על האדמה הדחוסה למחצה, ובאוויר הדליל שהיה קיים. הסימפטומים הללו חיזקו את שטנה באמונתה, שחמשת סוגי האטומים הרוחניים נרגעו, ומתנות השמיים שהתגשמו עתה, הצמחייה המועטה, וההתחלה של ממלכת החי, ילכו ויתרבו.
לוציפר חשה בתוכה, שאין ביכולתה עוד, לשנות ,בכל הספירות הנמוכות של הנפילה, באופן כזה שדרך יצירת רסיסים חדשים יווצרו מערכות שמש חומריות ועולמות חדשים. על בסיס הידע שלה של החוקים הקוסמיים האלוהים, אשר עקב הדחיסות ההולכת וגוברת בהתמדה, היה כעת רק ידע חלקי, היא היכירה בכך שבראיה כוללת, מערכת השמש עם כוכב הלכת הכמעט חומרי – אדמה, היו כבר השקטים ביותר והכי בשלים. דרך סוגי האטומים הרוחניים שכבר שונו ושונעו על ידה, ניפרדו, מהיקום החומרי והחומרי למחצה ההולך ומתעצב – ללא התערבותה של שטנה, חלקי שמשות ופלנטות. אלו יצרו מעכות חדשות. במהלך התרחשויות אלה, נוצרו שבילי חלב, או צבירי כוכבים, שמאוחר יותר, דרך נשיפות של רוח הכל, כלומר, דרך הקרנה של כוחות של הרוח האלוהית, שוב התנפצו והביאו אי-שקט.
בהמשך השינויים של מיני האטומים הרוחניים, אשר לוציפר עשתה,, היקום חןמרי והחומרי למחצה, אשר התהוו יותר ויותר, היו לא שקטים, חוסר יציבות זו קיימת עד היום. הרבה שבילי חלב וצבירי כוכבים רבים נוצרים ושוב נמוגים. מיבנים דמויי- סופר נובה אלו יוצרים , במישורים ובמישורים חומריים למחצה, שמשות או פלנטות, או שהם מתלהטים ונשרפים, והתמצית הרוחנית שלהם, המיבנה האתרי, ניקלט חזרה על ידי הרוח האלוהית, אל המיים הטהורים המיתקיימים לנצח.
מדוע ?
האדם הצופה, רואה בכוכבים המקיפים אותו, שבייקום החומרי קיים אי-שקט מתמיד. כוכבים וסופר נובה מתלהטים, או שנוצרים כוכבים חדשים מהפלנטות, וערפיליות דמיות ספיראלות, כלומר, חלק מתלהטים ונשרפים, ואחרים נולדים.
תנועתיות מתמדת זו ביקום החומרי מתרחשת, כיוון שלוציפר וחסידיה, שינו תכופות שוב ושוב בכל פלנטות הנפילה, את המיבנה האטומי הרוחני. לכן, מגיבים הכוחות הרוחניים כל אחד באופן שונה, לשאיפות והנשיפות של רוח-הכל-אלוהית.
רוח-הכל,בורא העולמות, מנשים בהתמדה, את היקום הרוחני וגם, החומרי למחצה, והחומרי.
במיקצב החוק הרוחני הניצחי מונשם בכל פעם באופן מוגבר יותר, מישור רוחני אחר, ולכן פועם בתוכו כוח האתר חזק יותר.
הזרמה זאת של כוחות המתבצעת דרך השמש המרכזית הראשונית, מורגשת גם, ביקום החומרי והחומרי למחצה. ביקום החומרי הדבר לא קורה בהתאם למיקצב התואם לחוק המוחלט כמו שבעולמות השמימיים של הבריאה, מכיוון שבפלנטות הדחוסות באופן שונה זו מזו סוגי האטומי הרוחניים אשר שונו מגיבים אחרת על כל תנועה המגיעה מרוח הכל.
בהקשר לכך אני רוצה להיכנס לפרטים, על חוקיות הפועלת בתוך תחומי היקום החומרי. כפי שכבר הבהרתי, סוגי האטומים הרוחניים שונו בכל מיני כוכבים חומריים למחצה ושונעו כך שפעימות האנרגיה של רוח הכל, נגעו בכוכבים אלה לא רקלעיתים קרובות יותר מאשר זה היה קורה אם זה היה קורה בהתאם לחוקים הרוחניים אלא גם באענטנסיביות שונה. עקב קליטת אנרגיה שונה זו ושלא בהתאם לחוק, נוצרים בעיקר ביקום החומרי, בין היתר, מה שנקרא צבירי כוכבים. וגם התפוצצויות של כוכבים, סופר נובה. הישרפות, או היוצרות של כוכבים הם התוצאה שלהשינוי המיקום האטומים הרוחניים, שהם הבסיס האנרגטי של האטומים החומריים. המבנה האטומי הרוחני, במישור החומרי, אינו מכוון בהתאם לחוק אל רוח הכל. כתוצאה מכך, גם האטומים החומריים, אינם בתואם תדרים עם החו האלוהי. כתוצאה מזה, הרטט של האדמה, אינו נמצא כלל ביחס נכון לרוח-הכל, לשדה הכוח הרוטט של הרוח. וכך,קיימים ביקום החומרי באופן מתמיד מתחים וחיכוכים, הגורמים שוב ושוב להתפוצצויות, או ל לידה מחדש של
שמשות וכוכבים.
ראה המשך שדות הקרינה 10 .