שדות הקרינה 13:
הר סיני – המיפקדה של שטנה.
בצורה דומה נוצר גם הר ההיתגלות, הנקרא היום הר סיני. מהר זה, שידרה ישות הנפילה הנעלה ביותר, המצביאה של הממלכה השטנה בעזרת כוח המחשבות, ובעזרת הכוח של שדות הקרינה, את פקודותיה, לנאמנים הקרובים לה ביותר אשר שוכנים בארבעת מישורי הרטט השטניים.
למטרה זו, הורתה שטנה, להניח תחת רגלי ההר, שדות קרינה רבים הפועמים בעוצמה רבה, אשר נערמו זה על זה כמו קשקשים, כך שחלקם שימשו כמשדרים ואחרים מקלטים. בעזרת הכוחות המגנטיים העצומים של שדות הקרינה, זה היה גם אפשרי, עבור ישויות הנפילה בעלי רטט גבוה עדיין, לבקר את נושא האור שלהם, ולבוא במגע איתה פנים אל פנים , על הר סיני, הר ההתגלות.
בפיסגתו של הר ההתגלות, הקימה המלאך שהיה פעם הנעלה ביותר את הפאווליון כמפקדה נוספת שלה. משם שידרה אז שטנה את רצונה שלה. צורת הפאוויליון, היתה בדומה למיבנים השמיימיים, אך כבר מחומר הדחוס למחצה בשלב מיתקדם. תהליך זה של הידחסות מתמדת קרה, מכיוון ששטנה ופמלייתה, פעלו במידה רבה יותר ויותר כנגד החוקים האלוהיים, בגלל הפעילות המתמדת נגד החוקים הקוסמיים פחת הכוח הראשוני במידה ניכרת בכל ממלכתם. הפחתה זו של הכוח הראשוני הובילה להתגשמות חזקה יותר של החומר הראשוני – של האתר הרוחני הטהור.
מושב מיפקדה שני זה, היה אסור לכניסה אפילו עבור הנסיכים שלה. גם השימוש בשדות הקרינה הפעילים בעוצמה שמתחת לפאוויליון היה אסור עבורם. שיבעת הנסיכים של עולמות הנפילה ומשרתיהם הכפופים להם, נשמעו ללוציפר, נושא האור שלהם, ללא סייג. כל ישות נפילה ידעה על הידע הרוחני הגדול של שטנה, ועל שדות הקרינה המגנטיים, היוצרו בהתאם להנחיותיה.
בעזרת פוטנציאל הכוחות של בסיסים אנרגטיים אלה, יכלה לוציפר, כפי שכבר התגלה, למשוך חומר ראשוני הדחוס למחצה, ממישורים אחרים.
שטנה עסקה בהתמדה, בבנייה ובשאיפה מתמדת וללא הפסקה להרחיב את הטריטוריה שלה. בכל מקום, בו נפלו רסיסים של חומר דחוס למחצה, ויצרו מכתשים, היא ראתה אפשרות חדשה, להניח שדות קרינה חדשים. אולם, אלו לא השתווו בגודלם ועוצמתם לראשונים.
קרא המשך שדות הקרינה 14