החוק האלוהי הינו שידור וקליטה מתמידים של כוח הרוח.
במהלך קיצבי ותואם לחוק של איונים (עידנים), מנשים הרוח האלוהי, את כל השמשות והעולמות, וגם את כל הישויות הנשמות והאנשים.
בנשמה עמוסה השתנו חמשת סוגי האטומים ובכך מיבנה הנשמה.
בהתאם למעמסת הנשמה, מתרחשת נשימת הרוח, במיקצב מקוצר באופן משמעותי.
זה מביא לכך, שהנשמה, לאחר זמן מה בקיום הארצי, משתחררת מקיומה האנושי, כלומר מהגוף הפיזי שלה, מכיוון שהרוח – גרעין המהות,ליבת הנשמה – אוסף, את הכוחות אליו, וכך דוחה מעליו את המעטפת הארצית.
בראשית הזמן של התהוות האדם זה התרחש באופן דומה, רק שהאנשים הראשונים פשוט שכבו לנוח וידעו על המשך חיים בעולמות נפילה גבוהים יותר.
לאחר השתחררות הנשמה מהמעטפת האנושית, מתרחבת הנשמה בהתאם לחוק והופכת לצורה חומרית מעודנת אשר בהתאם לרמת תודעתה, ממשיכה לחיות באיזורי הנפילה השונים.
ולהיפך – מיבנה הנשמה מצטמצם, בזמן כניסתה לצורת הקיום האנושית.
שינויים אלו של מסת הנשמה, קורים על ידי שאיפות הרוח, אשר פעילה כליבת הנשמה.
הנשימה המועטת של הרוח – כתוצאה מצימצום מסת הנשמה – ממשיכה גם בתוך הנשמה שנימצאת בגוף, עד אשר בגוף הנשמה, הודות לחיים מודעים יפעלו באופן מוגבר, ימלא ברוח את הגוף האתרי ואת הגוף החומרי, עד אשר ישחררו את הנשמה לאחר מהלך החיים הארציים.
דרך חיים בהתאם לחוקים הנצחיים של הרוח, קיימת אפשרות להנשמה מוגברת של האדם,הודות לרוח האלוהית. עד היום ניתן לאנושות להאציל את מיבנה הגוף, על ידי יישום והגשמת החוקים הנצחיים של האחדות והאהבה, ולהגיע לדמטריאליזציה.
זה היה מביא להמשך החיים במערכת השמש שגם היא מתפתחת ובכך רוטטת בתדר גבוה יותר. אולם, בכדי להשיג זאת, נידרש מהאנושות מהפך מוחלט, אשר חייבת להיות כפופה לחלוטין לחוקים הנצחיים האלוהיים של הבורא ואהבתו.
ראה המשך שדות הקרינה 27