שדות הקרינה 22 :
כשהם לא יכלו להיות מוחזקים עוד על ידי הפלנטות המזינות אותם בעזרת חוק הכבידה המאזן, ובגלל שנילקחה מהן חופת האור המגנטי, הם נידחו בעדינות, ואז כיוונו עצמם לעבר כוכב הלכת אדמה. בו בזמן הלכה והתמעטה בגופם – שהיה כבר ממילא דחוס מאוד – באופן הולך וגובר עוצמת האור. כלומר, הם קיבלו את רמת הרטט של האדמה, אשר שירתה עבורם שוב כמולדת.
ילדי הנפילה החיים בעולמות נעלים יותר, אשר ניתקו את עצמם מלוציפר, לא יכלו עוד להפיע על שדות הקרינה, בעיקבות היפוכי הקטבים והשינויים במיבנה האדמה.
ממישורי נפילה גבוהים יותר, התבוננו ישויות אלה שהם עצמם רוטטים כנגד החוק, על כדור הארץ, אשר הלך והתעצב ונעשה מואר יותר ויפה יותר.
בלבם של רבים מילדים אלו פשטה הקנאה. הם האמינו שבכל זאת יעלה בידה של שטנה, להשיג את האלוהות, ולפעול כרוח כל יכולה. לכן החלו להכיר שוב בשטנה.
שטנה וחסידיה היו עתה דחוסים ביותר. גופם האתרי קיבל יותר ויותר מראה אנושי. הדחיסות התחזקה במיוחד דרך הגולגולת בעלת גודל מוגזם. מהראש, הנקודה המרכזית של האור האלוהי באדם, נידחס הגוף האתרי יותר ויותר.
רוח הכל הראשונית מאפשרת לשטנה להכיר בחוסר הטעם שבמאמציה .
הפאווילונים, ואת איזורי המגורים אשר הוקמו ושהיו בתדר דומה להם ואשר ניבנו על ידי ילדי הנפילה בעבר, בעזרת כוח המחשבה בלבד –נעלמו.
האדמה ,עקב תהליכים שנגרמו בעיקבות היפוכי הקטבים, שינת את אופייה ואת פניה.
שטנה נזכרה שוב בשדות הקרינה, וגיששה בעזרת יכולת התפיסה הפנימית שעדיין נותרה לה כדי לימצוא אותם. לפתע היא חשה, בכוחות הקרינה שלהם. בעזרת יכלת החישה שלה, היא חיפשה את גיבעת ההתגלויות ומצאה אותה, לשימחתה הרבה – שלמה ופעילה במלואה.
היא נתנה פקודה לפמלייתה, לבנות שוב מגורים, והראתה להם אם לנסח זאת בעדינות,גם איך לבנות מיבנים פשוטים.
היא ניסתה לא לשנות את האדמה יותר מידי מכיוון שידעה, שהעברות של מסות של אדמה חומרית למחצה, יגרמו שוב לקרינה לא תואמת לחוקים אלוהיים, שתביא להיפוכי קטבים נוספים, שזה בתורו יכול לגרום שוב לשינועי מסת אדמה גדולים.
שטנה השתמשה רק באופן חלקי בשדות הקרינה. בשמן הבנייה כמעט ולא השתמשה בהם כלל, בכדי לא לגרום למטר מטאוריטים נוסף. הודות לכוח המחשבה, ועבודת כפיים של עמה, בעזרת כלי עבודה פרימיטיביים, הוקמו ערי מגורים פשוטות.
שטנה, פעם הישות היפה ביותר בשמיים, שעתה היתה בעלת גוף חסר צורה שנוצר ברצון אנוכי והפך מאת רי לאנושי, גוף שנשא כבר את הסימנים להופעות איברים אנושיים, היא עלתה מפזזת ושמחה על גיבעת ההיתגלויות שעכשיו, בגלל השינויים של החומר הדחוס הראשוני, והאדמה שנערמה והופיעה,הפך להר גבוה.
כאשר היא היגיעה לפיסגת ההר, הציף אותה פתאום אור של רוח הקודש. גופה האתרי הדחוס הזדעזע ורעד. מפחד בקע מפיה הברות ראשונות הדומות לקול.
עד לצליל רם ראשון זה של לוציפר, תיקשרו ישויות הנפילה זה עם זה באמצעות מחשבה- באמצעות טלפטיה.
הרטט הצורם אמור היה להביע: " אבא אתה אדוני ואלוהי, מה אתה רוצה ממני" ?
רוח הקודש עטף והאיר את גופה ושטנה נעלמה מעיני חסידיה, שחיכו לה לרגלי ההר.
חסידיה נירעשו מאוד ממראה עיניהם וכינוה – בוגדת. הם ניגשו לשדות הקרינה וטיפסו על הר ההתגלויות – ויצרו קשר מחודש עם ישויות הנפילה החיות במישורים גבוהים יותר.
לתמיכתה של שטנה ירדו ממישורים אלו אל האדמה – שהיא במישורים השמיימיים מהווה חלק מפלנטת הבית שלה – עוד ועוד ישויות. הישויות שירדו אל האדמה, ירדו ועברו תהליך הדחסות נוסף, כמו תושבי אדמה אחרים.
שטנה המוארת המחוזקת העטופה באור הטהור הראשוני, ניתקבלה להרף עין במישורים השמימיים הטהורים.
בפיסגת האלוהות, שם החלק הגדול היותר של כוכב הבית של הנישאר, והמיסתובב במסלול סביב מה שנשאר מהשמש שלו, ניפתחה בעזרת הרוח הניצחית מודעותה שהיתה ברובה מכוסה.
הודות להכרה זו, אותה קיבלה מרוח הקודש בפיסגת האלוהות, היא היכירה בחוסר הטעם ( חוסר המוצא) של שאיפותיה ופיעולותה. היא הביטה אל האדמה, וראתה, איך נאמניה משתמשים בשדות הקרינה, ואיך בגלל פעילותם, יותר ויותר ישויות נפילה יורדות אל האדמה. הנאמנים לה רצו עכשיו עם מטרות אחרות משל והם רצו לאכלס את איזורי המזרח.
ראה המשך שדות הקרינה 23 :